ציטוטים
הזכרנו ציטוטים. בהגינות, להבין ציטוטים זהו אחד מהדברים הכי קשים לפענוח לחוקר, ואין זה מקרה. אנשים אומרים דברים מכל מיני סיבות.
מלים יכולות להיאמר בכעס, באכזבה, באהבה, בשנאה, מתוך רצון לעצבן, מתוך רצון להעליב, מתוך רצון להתחנף, מתוך רצון להתגרות, מתוך רצון לשלהב או לצנן, מתןך רצון לעודד או לדכא, מתוך כוונה לציין עובדה או לתמרן, מתןך כוונה לומר אמת או שקר, באופן שמתאר משהו שקרה נכוחה או בהגזמה, לאחר מתן מחשבה עמוקה או באימופולסיביות, בעירנות, בעייפות, בצחוק, באירוניה, בסרקזם, בהגיון או בהיעדר הגיון, בשמחה או ביגון, בהתלהבות או ביאוש, בישירות או ברמיזה, באופן שמייצג דעה מוצקה או הרהור שטחי חולף.
וכל זאת עוד לפי שהעלינו בכלל את הנושאים של הקשרים, מורכבויות פסיכולוגיות או מערכות יחסים מאתגרות.
לכן גם לחוקר הכי ישר יהא זה אתגר שיש לצלוח, או אם לומר זאת אחרת, לנסות להבין "למה התכוון המשורר?”, וזה כשמדובר בחוקר ישר ואינטליגנט.
לעומת זאת, כשמדובר בחוקר שהינו פחות חד שכלית או זדוני באופיו, להציג ציטוטים שאינם מייצגים את הדעה האמיתית של מי שאמר אותם זה ממש משחק ילדים. בעיקר מאחר ואנשים לא יודעים שכשהם אומרים אותם, הם מצוטטים כאילו הם אנשי ציבור במעמד רשמי של ראיון מול מצלמה, בעוד שהם אנשים פרטיים מן השורה.
מאחר ואני יודע בוודאות שלא עשיתי דבר כדי להצדיק את קיומה של כל חקירה כלשהיא, נראה שהקצין-חפרפרת צוטט אותי. חשבתי המון על איזה מאמירותיי הפכו לציטוט, אך אין אני יכול לחשוב על אמירה אחת בחיי שאני מתחרט עליה, מאחר ואמירותיי נאמרו תמיד בהקשר מסויים, לבד אם אמרתי משהו שהעליב מישהו מבלי שהתכוונתי. ברור שיש דברים שאדם יאמר באופן שונה עם הזמן, זה טבעי, אבל אני גאה בכל אמירותיי בהקשר שנאמרו ועם הכוונה שהייתה לי באומרן (שוב, לבד אלה שאולי העליבו מישהו כשממש לא התכוונתי להעליב).
בכל אופן, אני בטוח שהקצין-חפרפרת ציטט אותי תוך כדי סילוף ועיוות של כוונתם והקשרם של דבריי כדי לקדם את האג’נדה החולנית שלו נגדי.